המועצה הדתית

מזכרת בתיה

דין המצהיר "נמות ולא נתגייס"

מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, אמורה לדון עם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי ישראל למציאת פתרון מוסכם לבעיית גיוס האברכים. אני הצעתי שהרבנות הראשית לישראל תקים מאה כוללים ויותר שיתפרסו לאורך גבולות ישראל וישמשו ככיתות כוננות בכל אתר. יש להבין! כפייה לא תביא מתגייסים.

מאידך, ההלכה מלמדת שסרבן גיוס, בדומה למתחמק מתשלום מיסים, עובר על דינא דמלכותא דינא. הן ברור שאי אפשר לקיים את מדינת ישראל ללא צבא  או ללא תקציב התומך בעולם התורה. לכן, המסרב להגן על המדינה בדומה למסרב לשלם מיסים, קיים חשש סביר שחל עליו דין מורד במלכות.

לממשלת ישראל דין מלך. כלומר; יש תוקף הלכתי לחוקים שחקקה הכנסת אם אינם סותרים את האמור בתורת משה. המרדכי כתב (ב"ק הגוזל) "כללו של דבר; כל דין שחקק המלך לכל אדם  אינו גזל. אם לקח מזה ולא מזה שלא כדת הידוע לכל הרי זה גזל גמור. רבינו אליעזר ממינץ כתב (פ"ד דנדרים) "ולא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא כשהמלך משווה מידותיו בכל דיני מלכותו".

סרבן גיוס אינו רק מורד בממשלה אלא גם מורד במלכות שמים. יש לו חסר באמונה. המצהיר "נמות ולא נתגייס" מבטל מצווה ממצוות התורה כאמור "וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ" (במדבר ל"ג נ"ג). סרבן גיוס אינו מוכן ומזומן לחרף נפשו להגנת העם והארץ.

הרמב"ן כולל את כיבוש הארץ בתרי"ג המצוות. חובה לבל נניח את הארץ ביד המתנגדים לשיבת ציון ולא ביד זולתם מן האומות. נצטווינו לרשת את הארץ ולשבת בה. גם הרמב"ם מחייב  את יישוב הארץ כשיד ישראל תקיפה. תוקפו ועוצמתו של צה"ל מוכיח שזה הזמן לכבוש את הארץ ברישיון האומות.

אמת, באין תורה בישראל, אין זכות קיום למדינת ישראל. תורה מגנא ומצלא. ב"ה זכינו שמדינת ישראל הקציבה כספים להקמת ישיבות ותחזוקתן. ב"ה יש לנו עולם תורה מפואר שלא היה כמוהו מעולם. דא עקא, במקום שהעוצמה הרוחנית האדירה הזו תעודד את האברכים ללכת ולהפיץ תורה ולקרב הנשבים בתרבות המערב, באהבה, לאיתן התורה (רמב"ם בהלכות ממרים) חטאנו בחטא הגאוה. תורה מונחת בקרן זווית וכך נוצר שסע נורא בינינו ובין החילונים.

הגראי"ל שטיינמן זצ"ל דרש מבני הישיבות לנצל כל רגע פנוי ללמוד תורה ולכן קרא לבטל את חופשת בין הזמנים תוך שהוא מקבל בהבנה תלמיד שתש כוחו ופורש מלימודו כדי לנוח. דין "וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י ה'" (ויקרא י"ח) כולל הקדשת זמן לאכילה ושתיה ושינה או לפרנסת המשפחה כפי שהאברך התחייב בכתובה. כך הדין מחייב גם לפנות זמן להגנה על ישראל מיד צר הבא עלינו. במצב הביטחוני דהיום חובה לקיים דבר דוד המלך "לְלַמֵּ֥ד בְּנֵֽי־יְהוּדָ֖ה קָ֑שֶׁת הִנֵּ֥ה כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֥פֶר הַיָּשָֽׁר" (שמו"ב א' ח"י). במיוחד אחרי הטבח בעוטף עזה, הגיון פשוט שחובה לצאת למלחמת מצווה אפילו חתן מחופתו וכלה מחדרה (משנה סוטה מ"ד).