מצווה ללמד סנגוריה על שוכני עפר שעמדו בדין (פלא יועץ. סנגוריה). אחז"ל: בני אהרון הכהן הגדול שירתו לפני ה' ומתו – לא היה בכל ישראל צדיקים כמותם. גם חיילינו הגיבורים הקדושים שמסרו נפשם להגנת העם והארץ – אין צדיק בארץ המסוגל לעמוד במחיצתם. הם מתו על קידוש ה'.
מצווה לכבד את זכר הנופלים הי"ד. חשוב לעמוד דקת דומיה ועצירה מלכת כדי להתאחד יחד עם כל בית ישראל לרגע של התייחדות עם מי שבמותם ציוו לנו את החיים. היושב ולומד בבית המדרש – ילמד משניות לע"נ.
כבר לפני כ 3700 שנה עמד אהרון הכהן הגדול ושתק כשהגיע לאזניו הבשורה המרה, על מות שני בניו, נדב ואביהוא, שעה ששירתו בקודש כמסופר בתורה (ויקרא י') "וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י ה' אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם. וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י ה' וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י ה'. וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן "הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר ה' לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן".
"אמר לו משה לאהרון: אהרון אחי! לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה" (זבחים קט"ו ב'). כך עלינו לראות את חללי צה"ל שנפלו על קידוש ה'. הקרבתם לא היתה לשווא. בזכות הקדושים והטהורים הי"ד, שמסרו נפשם על קידוש ה' – עתידים אומות העולם להכיר בזכותנו על הארץ. הם עדים שההבטחה האלוהית מתגשמת לנגד עינינו. אזכיר את הרמב"ן שקבע שמצווה לכבוש את הארץ וזה יעשה "ברישיון האומות". אציין, שהקונסול האמרקאי הראשון לארץ ישראל, ג'ון וושינגטון קולסון מונה ב – 1848 האמין שהבורא שלחו לארץ הקודש לסייע לשוב ישראל לארץ מולדתם.
הטענה שההתייחדות עם גיבורינו מנהג גויים כאמור (ויקרא י"ח ג') "וּבְחֻקֹּתֵיהֶ֖ם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ" בטעות יסודה כפי שהרמ"א פסק (שו"ע יו"ד סי' קעח) שבכל ענין שבמנהג הגויים יש בכך תועלת או כבוד – אין איסור. לתת כבוד לגיבורים הי"ד זו מצווה רבה. מחזקת ידינו לכבוש את הארץ.
רבן יוחנן בן זכאי ישב שבעה על בנו. באו תלמידיו לנחמו. אחד אמר : אדם הראשון היה לו בן ומת. אדם הראשון קיבל את הדין והמשיך את חייו עם חוה. שמע ולא התנחם. בא השני וסיפר לו על האסון הנורא שפקד את איוב. בנים ובנות היו לו ומתו כולם ביום אחד. אמר איוב: ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. שמע ולא קיבל. עד שבא רבי אלעזר בן עזריה וסיפר לרבי יוחנן בן זכאי משל למלך שהפקיד פקדון. השומר היה בכל יום ויום בוכה וצועק ומתפלל: אימתי אזכה להחזיר הפיקדון למלך וירד ממני העול הכבד. אף אתה רבי ומורי! ה' נתן לך בן כליל השלמות לפיקדון. חכם ויפה היה. ונפטר מן העולם בלא חטא. זכית להחזירו לבורא בשלמות. קבל תנחומים.
חיילינו מקיימים את מצוות כיבוש הארץ. עמי הארץ רואים את נס תקומת ישראל ומבינים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל כאמור בתורת ישראל.