המועצה הדתית

מזכרת בתיה

הלכות פורים תשפ"ב בשגרת קורונה במזכרת בתיה

חג פורים נחוג זכר ליום בו היהודים ניצלו מגזירת השמד שהוציא המן הרשע משנה למלך אחשוורוש "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד". באה אסתר המלכה אצל המלך להתחנן להציל את בני עמה מיד המן הרשע. נענה המלך ותלה את המן ומינה במקומו למשנה  את מרדכי היהודי. הגזירה בוטלה  וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. השנה נשיא אוקראינה שהוא יהודי נושא עיניו לשמים בתפילה שיעשה ה' לאוקראינה נס ויציל את המדינה מהדוב הרוסי המבקש לספחה לרוסיה.

 

השנה, בשגרת הקורונה, כדי להימנע מלהידבק בנגיף כוביד 19 והחשש מהדבקת אחרים, עדיף לחוג את חג הפורים הבעל"ט בחוג המשפחה המחוסנת לקיים את הכתוב במגילת אסתר "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה… וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". יש להימנע מלקיים אירועים המוניים מחשש להפצת הנגיף.

 

מצוות היום: מקרא מגילה (במקום אמירת הלל). מתנות לאביונים. שתי מתנות לשני אביונים. משלוח מנות איש לרעהו; שתי מנות לחבר. משתה ושמחה; סעודת פורים בבשר ויין. מותר לשתות עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רצוי להתפלל מנחה לפני הסעודה שהרי שיכור אינו יכול להתפלל. יש להקפיד לאסור על השיכור לאחוז בהגה. בתפילת שחרית קוראים בתורה "ויבוא עמלק וילחם בישראל ברפידים" (סוף בשלח). בברכת המזון ובתפילת העמידה אומרים "על הניסים" להזכיר את נס ההצלה שארע ליהודים שחיו ב -127 מדינות אחשוורוש (485-465 לפה"ס).

 

השומע קריאת המגילה מתוך מגילה כשרה במניין בבית הכנסת כנהוג מידי שנה בשנה זכה לקיים את המצווה ברוב עם הדרת מלך לפרסומי דניסא, אנשים ונשים חייבים בקריאה מדאורייתא. אם אינו יכול להגיע לבית הכנסת ולקרוא במנין ואין בידו מגילה כשרה. יקרא מתוך מגילה מודפסת ולא יברך ויזהר לקרותם בנגינתם וטעמם (רמ"א או"ח תרפ"ה). השומע קריאת המגילה בזום או ברדיו לא יצא ידי חובה שחייב לשמוע באזנו מפי הקורא. ההלכה מקפיד על שמיעת קול אנושי ולא קול מתכתי.

 

חולה קורונה יש לו דין חולה שיש בו סכנה והוא ומשמשיו פטורים מן המצוות (שו"ע או"ח תר"מ ג') כן הנמצא בבידוד שדינו כספק חולה. כידוע, גם ספק פיקוח נפש כפיקוח נפש ודאי. וכל פיקוח נפש אפילו הקל שבקלים דוחה את כל מצוות התורה כאמור "וחי בהם". החיים גופא מעל לכל.

 

המתפלל יחיד בביתו ובידו מגילה כשרה, קורא אותה בברכה (או"ח תר"צ ח"י) ויצא ידי חובתו. אם אין בידו מגילה כשרה יאמר את המגילה בלי הברכות (או"ח תרצ"א י') יקפיד לקרוא אותה מילה במילה ובהיגוי הנכון גם אם אינו יודע את הטעמים. העיקר שיבין את התוכן שלא תשכח תורת המגילה (פרי מגדים).